לניו יורק נסעתי בעקבות הזדמנות מאוד מעניינת להתנסות בעולם הפיתוח העסקי מול לקוחות אמריקאיים בסטארט אפ המגניב שאני עובדת בו אבל חוץ מזה, בלי ממש תוכנית: בלי תוכנית להשאר, בלי תוכנית לחזור.

בינתיים אני פה כבר חמש שנים, בקצב המטורף של העיר הזאת זה מרגיש כמו חיים שלמים ועוד קצת.

בזמן הזה גיליתי חוזקות וחולשות, חוויתי עליות ומורדות, הספקתי לשנוא את ניו יורק וגם לאהוב אותה, למצוא את העיירה הקטנה והמשפחתית שלי בתוך הכרך הגדול והעמוס הזה, לאבד את עצמי לדעת ולגלות את עצמי ועל עצמי מחדש בתוך החופש המטורף שהמעבר הזה איפשר לי.

מישהו אמר ׳חופשי זה לגמרי לבד׳? נראה מה יקרה :)

מאירה, ניו יורק - ארה"ב

TAL_4644.jpg

17 בתים, ב-37 שנים.

זה מספר הפעמים שעברתי בין דירות, בתים, בסיסים צבאיים וגם חו"ל אחד היה שם. ורשה.

גם היום ממשיכה לזוז.

בקיץ 2018 אציין את המעבר ה-18. הפעם הבית התורן תהיה דירת גן בכרכור. מחכה כבר להיפרד מהמעליות ולנחות לקפה שאכין במטבח ההיסטרי שעיצבנו ואשתה בגינה הפורחת שנטפח.

במקביל, ועם המעבר לכפר, יצאתי לעצמאות והקמתי את העסק שלי,DETAILS  בו אני מנהלת שיווק ודיגיטל לעסקים מתחום הלייף סטייל ועיצוב הפנים.

כל יום, אני לומדת, מעיזה ומתפתחת, וגם דוגמת בתי קפה, אבל את זה נשמור לפוסט אחר.

לירון פרל-ברשדסקי, כרכור - ישראל

תמונה מ-alisa mick

לפני הכל  אדם של אנשים, גדלה ומתפתחת מתוך קשרים משמעותיים ותמיד מעדיפה שיחה טובה על פני כל דבר אחר.

פריקית של עיצוב, אפנה, סטיילינג ואוכל טוב (בעיקר כשהוא מגיע עם קוקטיילים).

אוהבת לרקוד,  גאגא וג׳יירטוניק, רוכבת על אופניים ומשתדלת לרוץ מידי פעם. העיקר להיות בתנועה.

בארץ יש לי עבודה רצינית, אבל בקופנהגן אני בהשתהות אחרת, זמנית, בעיקר בת זוג ואמא (ל-3) , נטולת תארים ומניירות, אנונימית.

מתנסה בפשטות של החיים, בעיסוקים אחרים, יצירתיים, מתכננת טיולים.

גומעת כאן כמה שרק אפשר את היופי, המרחב והאסתטיקה שנוטפים מכל פינה.

מתחברת לחלקים השמחים של החיים.

טל, קופנהגן - דנמרק

Miri.jpg

טיולים בעולם הם משאת נפשי; שנים ערגתי אל החופשות במדינות זרות, ורגליי נשאו אותי למחוזות ירוקים, לטבע פראי, לסמטאות כפרים נידחים ולערים תוססות ושופעות תרבות וקסם. את הידיעה שביום מן הימים אעזוב את הארץ המובטחת להרפתקה בנֵכר, נצרתי עמוק בליבי, וניסיתי להדחיקה מחיי ככל יכולתי.

אך היא הייתה שם, שרירה וקיימת, והתפרצה במלוא עוזה באביב 2016. כמה חודשים לאחר מכן כבר היינו על המטוס, עמוסי ציוד ושלושה זאטוטים ופרפרים בבטן.

מירי,  סנט קוגט (ברצלונה) - ספרד

אני ישראלית שנולדה בארץ לשני הורים פינים. מדובר בפער תרבויות שמחייב בעיית זהות משמעותית. 

אחרי הצבא חייתי בפינלנד תקופה קצרה, בעקבותיה חזרתי לישראל והודעתי שאני עוברת לגור שם. לקח לי 15 שנה.  הסיבה העיקרית למעבר היא שלא יכולתי לשאת את המחשבה שאגיע לשלב בחיים, שכבר יהיה מאוחר מידי ואתחרט שלא עשיתי זאת. 

למדתי פסיכולוגיה וייעוץ ארגוני ועבדתי בשנים האחרונות בישראל כיועצת ארגונית.

 

שותפיי למסע לפינלנד הם הבנות ליה ואלה ובן הזוג יועד. רוב התמונות שמופיעות בפוסטים שלי, הן תמונות שהוא צילם.

ממליצה באופן אובייקטיבי לגמרי לראות עוד תמונות באינסטגרם שלו. 

עליסה , הלסינקי - פינלנד

מזוודה
  • Instagram Social Icon